משהו לשבת- פרשת ויצא

דת • כניסות

עליה לצורך ירידה

"ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והנה מלאכי אלוקים עולה ויורדים בו".
חלום יעקב המפורסם, מפתיע אותנו ומציג את תנועת המלאכים: עולים ויורדים בסולם.
מילא לעלות, העליה היא חשובה, אבל מדוע לרדת? ירידה אינה נתפסת כמשהו מבורך, בד"כ אנו נוטים להתנחם בכך שהירידה היא לצורך עליה. 
הכיוון הנתפס נכון בעיננו הוא לעלות ממדריגה למדריגה, אחרת עוד אפשר להתלונן על "הרעת תנאים".
כי אם מישהו כבר התקדם בחיים, מדוע להחזיר אותו אחורה?
כדי לענות ולהסביר את התופעה המעניינת הזו של עליה לצורך ירידה, אציג סיפור על מייסד תנועת חב"ד, המכונה "בעל התניא" (על שם ספרו).
הרב ישב בחדרו והיה שקוע בלימוד התורה, נכדו ישב בחדר אחר והיה שקוע גם הוא בלימוד התורה. 
לפתע שמע הרב קול בכי של תינוק, וקם ממקומו בכדי להרגיע את התינוק. אך כשחזר לחדרו הוא הבחין בנכד שנשאר שקוע בלימודו. מיד פנה אליו בשאלה: מדוע לא קמת להרגיע את התינוק הבוכה?
ענה הנכד: הייתי שקוע כל כך והתעליתי בלימוד, עד כדי שלא שמתי לב לתינוק הבוכה.
כאן לימד אותו הרב: משהו לא טוב בהתעלות כזו, אם מרוב שמטפסים למעלה לא שומעים בכי של מישהו.. (עד כאן הסיפור).
אם אתה כל כך חשוב ומכובד מכדי להתייחס ל"פשוטי העם", זו בעיה.
או אם אתה בתפקיד בכיר, כל כך בכיר עד כדי שאינך מסוגל לנהל שיחה נורמלית עם בן/בת הזוג או עם ילד הקטן, או אם השכן, גם זו בעיה. 
הסולם גם הוא מתואר ככזה, מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה. אם הסולם היה מוצג כמרחף כולו בשמיים זה היה קסום יותר, אבל לא. 
הוא מוצג כמחבר ומגשר בין הדברים הרוחניים לדברים הארציים, ולא רק עסוק בדברים ברומו של עולם.
שבת שלום ומבורך!

זמני השבת:
הדלקת נרות משעה 15:34 עד 16:12
התפילה בביה''כ בשעה 16:10.
שחרית בשבת 7:30
מנחה בשעה 16:05
צאת השבת 17:08

הרב משה ניר פינטו, וחברי הוועד הדתי.