"מחר"
הסיפור הבא התרחש בצפת לפני כ 450 שנה, בתקופת האר"י הקדוש, (הרב יצחק לוריא).
קבלת שבת עם הרב היתה נערכת לרוב בשדה מחוץ לבית הכנסת, כיוצאים להקביל את פניה של שבת המלכה.
כולם היו לבושים בבגדי שבת כרגיל, שרים "לכה דודי לקראת כלה", ולפתע עצר הרב את כולם:
מי רוצה לעלות אחריי עכשיו לירושלים, הכריז האר"י הקדוש.
אם נלך עכשיו כולנו, נקבל שם לא רק את פני השבת, אלא את פני המשיח.
כולם היו מופתעים מאוד, לא היה מישהו שציפה להזמנה ספונטנית למסע כזה, ועוד קרוב לכניסת השבת.
אחד המשתתפים ביקש זמן ללכת הביתה ולארגן חפצים.
השני ביקש זמן לארגן את האוכל בכלים המתאימים למסע כזה ארוך, וכן הלאה..
הרב עצר אותם והכריז: זהו, עברה לה השעה.
זו היתה עת רצון בשמיים, שאם היינו מתעוררים מיד ומזדרזים, היינו זוכים לגאולה השלימה. אבל השעה הזו חלפה לה, וכעת נחזור לשגרה, קבלת שבת רגילה בצפת.
מכאן לפרשת השבוע, מילה כבדת משקל הוסיף משה רבינו, אשר משנה מאוד את המשמעות לולי היא נכתבה: היום!
ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. זה לא סתם ברכה וקללה בצורה כללית ומופשטת, אלא היום!
יש דברים טובים, מעשים טובים, אל תחכו איתם לאחרי החגים. ולא לשנה הבאה. אפילו לא למחר.
בספרדית המילה מאניינה פירושה מחר, אך ידוע לדוברי השפה שאין הכוונה דווקא למחר, אלא גם לאפשרות שלא יקרו בכלל.
להיות טוב יותר, להתחיל טוב יותר, או להיפך חס וחלילה לקלקל או ליפול ולהפיל.. כל אלו אינם דברים מופשטים שמי יודע אם יקרו ומתי.
אלא היום!
ראה אנכי נותן לפניכם היום! ברכה וקללה.
שבת שלום וחודש טוב!
זמני השבת:
התפילה היום בשעה 18:30
הדלקת נרות משעה 17:54 עד 18:50
שחרית בשבת 7:30
מנחה 18:45
צאת השבת 19:45
הרב משה ניר פינטו, וחברי הוועד הדתי.
