אני נמוך, רואה רק עד הגובה של הלב
מעשה ברב אריה לוין זצ"ל, הצדיק הירושלמי.
בפעם אחת שהלך ברחוב הוא הבחין מרחוק בתלמידו לשעבר,
וגם התלמיד הבחין בדמותו של הרב.
אלא שהתלמיד הזה היה נבוך וחיפש להסתתר, מכיוון שלא היתה לו כיפה על הראש..
בסופו של דבר הם נפגשו, הרב אריה לוין והתלמיד, ומיד הוא המציא תירוץ: כבוד הרב, הכיפה עפה לי מהראש ברוח החזקה.
וכי מה יאמר, שהידרדר מבחינה רוחנית?!
הרב חייך והשיב: בכלל לא ראיתי, אני אדם נמוך, ורואה רק עד הגובה של הלב.
(ברומזו, שהעין הטובה שלו לא נתפסת לחיצוניות ובטח לא לדברים לא טובים, אלא אל מה שטוב, אל הלב).
מכאן לפרשת השבוע,
בה משה ואהרון מצטווים לספור את בני ישראל.
אפשר לשאול, וכבר שאלו קדמונינו, מדוע יש לספור שוב את בני ישראל?
ומדוע שמשה ואהרון, שאינם ילדים קטנים חסרי תעסוקה, דווקא הם יסתובבו לספור את העם?
תשובתו של הרמב"ן מיישבת היטב את הדברים, ומתחברת לסיפור בו פתחתי.
הבדל גדול יש בין מפגש עם אדם צר עין, ששופט אותך על פי חיצוניותך.
וממילא צרות העין שלו לא תוליד דברים טובים, מאנשים כאלו יש לשמור מרחק.
לעומת זאת, אנשים מיוחדים כל כך כמו משה ואהרון, יהיה טוב לכל אחד להיפגש איתם, גם אם זה לפגישה קצרה בה הם רק ידעו על קיומו.
גם פגישה קצרצרה כזו, עם אדם טוב עין, שאינו נשאר בקליפתיות ובשטחיות של החיים והאנשים, יכולה להוליד דברים חיוביים מאוד, ושווה להשקיע מאמץ ולרדוף אחרי זה.
אם כך, לפי הרמב"ן, היה שווה להעביר את כל בני ישראל לפני משה ואהרון, ולו לרגע קצר, שבו ישלחו מבט לעבר כולם,
וגם אם רק יתנו עיניהם בך לשניה, אתה בוודאי תרוויח מזה.
שבת שלום ומבורך!
זמני השבת:
התפילות תתקיימנה במועדון הקהילתי, ולא בביה"כ, היום בשעה 18:30.
הדלקת נרות משעה 18:16 עד 19:20.
שחרית בשבת 7:30
מנחה 19:00, קוראים פרק ה' בפרקי אבות.
צאת השבת 20:15
הרב משה ניר פינטו, וחברי הוועד הדתי.
