משהו לשבת הגדול

דת • כניסות

עד שתגיע למקומו

"כשאהיה אבא, ארשה לילדים שלי לאכול המון המון ממתקים, ולעשות כל מה שהם רוצים" אמר לי בני, בן ה 7.
"אני במקומך הייתי עושה לגמרי אחרת",
"למה אתה נשאר לעבוד? צא לפנסיה מוקדמת. תהנה מהחיים". 
אומרים אנשים אחד לשני..
אין מישהו שלא ירו לעברו חץ שנון עם ביקורת, שמשתמע ממנה שהוא לא נוהג כשורה.
אני משיב באותה מטבע שהשיבו לי, נראה אותך כשתהיה אבא.
או במלים שאמרו לנו חז"ל: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו.
וזה מאוד קשה לביצוע.. לא סתם אנשים מעבירים ביקורת ושופטים, בהחלט נשמע שאם הם היו במצב הזה הם היו יוצאים מנצחים. 
כבר שמעתם כמה מתמודדים לתפקידים חשובים: לו אנו ניכנס לתפקיד, הכל ייראה אחרת.
וכשהם בתפקיד הם בדיוק כמו קודמיהם.
או כאלו שהיו מחליפים את הרמטכ"ל, ובמקומו יושבים הם על ההגה המכובד ומנהלים ביד רמה את צה"ל.
ועל זה אמרו חז"ל: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו.
ובינתיים אתה לא במקומו, אז תעשה טוב מה שכן מוטל עליך.
השבת לפני פסח נקראת שבת הגדול, על שם הנס הגדול שקרה לאבותינו ביציאת מצרים.
ועל שם הנס הגדול שאנו מחכים לו, כפי שכתוב בהפטרה: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא, לפני בוא יום ה' הגדול והנורא"
ומה יהיה באותם ימים?
פחות ביקורת ופחות שיפוטיות.. 
"והשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם".
לילד זה בסדר, הוא ילד וחושב מנקודת מבט של ילד. 
אבל למבוגרים שממשיכים לחשוב כילדים, לאמור: חייבים להזיז את פלוני מתפקידו ואנו נבצע אותו על הצד הטוב ביותר.
זה כבר לא בריא.
א. אתה מסתכל יותר מידי הצידה, ועלול לפספס את מה שכן תחת אחריותך כרגע.
ב. עד שתגיע למקומו, וכעת אתה לא במקומו.  
אז הנה לנו ציפיה לאליהו הנביא, שישיב את הלב של הבנים על האבות וההיפך.
ובכלל שישיב את הלב שלנו אחד על השני, בעין טובה.
שבת שלום ומבורך!
זמנים:
הדלקת נרות משעה 17:51 עד 18:47
התפילה היום בשעה 18:00.
שחרית בשבת 7:30. עליה לתורה של חתן בר המצווה הדר סוויסה, נכד למשפחת גרימברג.
מנחה בשעה 18:15.
צאת השבת 19:45.
בברכות לבשורות טובות.
הרב משה ניר פינטו, וחברי הוועד הדתי.