נתיב השיירה

כשאנו מתארים לעצמנו מנהיגים גדולים, גדולים ממש. בטוח אנו מתארים אותם ככוכבי על, כמושלמים.

אנו בטוחים שהם נראים טוב, מדברים טוב, והכל אצלם בוודאי טוב.

אולי אפילו זורם להם דם אחר בגופם, עשויים מחומר שממנו עשויים הכוכבים.

להפתעתנו בפרשתנו מודגשות כמה פעמים סוג של רגשי נחיתות מצד משה, כמו בתחילת שליחותו הוא מעיד על עצמו כעל כבד פה וכבד לשון.

וגם בפרשתנו כשהוא עומד כבר אחרי פגישה עם פרעה ולפני המשך ביצוע השליחות, הוא מדגיש: "ואני ערל שפתיים". חושש שלא יילך לו בשליחותו מכיוון שהוא איננו נראה ככוכב על.

והתורה דווקא בחרה להביא בפנינו את העובדות הללו, שמשה המנהיג הדגול והרועה הנאמן, איננו מושלם.

ואולי העובדה הזאת שהוא הבין שאיננו מושלם, היא שעזרה לו להנהיג את העם בענווה ובהצלחה.

לו היה מרגיש כוכב על, היה מתנשא על העם ודבריו לא היו מתקבלים.

בגמרא כתוב: האי מאן דיהיר, אפילו אאינשי ביתו לא מתקבל (בתרגום לעברית: האדם היהיר, אפילו לבני ביתו קשה איתו. הוא מרגיש מורם מידיי מהם..).

אספר לכם את אחד הסיפורים המרגשים בעיניי על הרב מרדכי אליהו זצ"ל.

הגיעה אליו אלמנה עם בנה שהתייתם לא מזמן מאביו, בפיגוע בירושלים.

הרב הושיב את הבן על ברכיו וסיפר לו את סיפורו האישי.

כילד שהתייתם בעצמו מגיל צעיר, ומשפחתו ידעה מחסור. והנה היום הוא נהיה רב ראשי לישראל.. מה שאומר שזה אפשרי גם למי שלא קיבל את הרקע המושלם כדי להצליח בחיים.

בל נדמה לעצמנו כוכבי על שרק עם רקע מצליחני יכולים לעלות. 

שבת שלום וחודש (שבט) טוב.

הרב משה ניר פינטו, וחברי הוועד הדתי