כי מרים הם
אפתח בסיפור על מלך דגול ועשיר, שאחד המשרתים שלו היה אדם כך כך שמח ונינוח, דבר שהרגיז את המלך:
כיצד מלך מכובד כמוני, מוצלח ועשיר אינני שמח כמו העובד הפשוט ההוא, שמרוויח משכורת דלה, ובכל זאת תמיד מחייך.
ככל שהמלך היה מתבונן בעובד הזה, עוד ועוד היה מתמלא בכעס פנימי על העובד, אולי גם על עצמו. כי כאמור לפי הנתונים היבשים של רמת החיים והיכולת החומרית שמשדרגת את הנאות החיים, היה אמור להיות ההיפך.
אחד היועצים נתן למלך עצה כיצד למחוק את החיוך מעל פני העובד הזוטר:
תן לו מתנה אדוני המלך, שק של כסף. עם 99 מטבעות. לא פחות ולא יותר.
כאשר המלך נתן לעובד ההוא את המתנה, העובד פתח את שק הכסף ומאז נמחק החיוך מעל פניו.
הוא ניסה בכל כוחו להבין מדוע רק 99 ולא מאה,וניסה בכל כוחו להשיג את המטבע החסר, במקום לשמוח עם מה שיש בשק. וזהו..
ומכאן לפרשת השבוע, המתארת את קריעת ים סוף, כאשר בני ישראל רואים במו עיניהם את פרעה וחייליו טובעים בים, והם בעצמם יוצאים חיים, ואומרים שירה.
ואחרי כל השמחה והנסים הגדולים: הם מגיעים למקום ושמו: מרה. "כי מרים הם, על כן קרא שמה מרה".
לפי הפירוש הפשוט, המים הם מרים, ולכן נקרא המקום מרה.
אבל האדמו"ר מקוצק פירש את זה אחרת: כי מרים הם, הכוונה לבני ישראל.
לא המים מרים, אלא הם. אנשים מרירים. יתעסקו במטבע שאין, ולא ב 99 שיש.
למעשה בכל אחד מאיתנו טמון היצר הזה, להסיח דעתך מכל הטוב, מהדברים הטובים שכן קרו ושהם סיבה להיות בשמחה ולחייך.
ולמשוך אותך להתמקד במה שאין, ובכך בעצם לאבד את הכל.
ואם נחזור לסיפור בו פתחתי, מה שהרס למלך את השמחה, כנראה העיסוק בהישגים שטרם השיג, ומה שהרס בסוף את השמחה גם לעובד.
ואם האנשים לא היו מרירים, אלא נהנים מכל הנסים והנפלאות שקרו להם, גם המים לא היו מרירים כל כך.
ועל שם זה נקרא המקום בתורה, ללמדנו שאתה יכול לעשות את המים מתוקים, ואת המקום מתוק, תלוי במה תבחר להתמקד.
שבת שלום ומבורך!
זמני השבת:
התפילה היום בשעה 16:30.
הדלקת נרות משעה 15:55 עד 16:34
שחרית בשבת 7:30
מנחה 16:20
צאת השבת 17:30
הרב משה ניר פינטו, וחברי הוועד הדתי.
