והיום נספר על..
אביא את דברי הרב שמשון פינקוס זצ"ל (רב באופקים), בעיבוד קל.
מספר הרב על שני סיפורים שמאוד השפיעו עליו בצעירותו: אחד על זהבה ושלושת הדובים.
והשני על רבי לוי יצחק מבארדיצ'וב.
הסיפור הראשון מוכר מאוד, על ילדה בשם זהבה, שמה זהבה נגזר משום צבע שערה הזהוב, פרט אולי שולי, אבל כשזה מה שמאפיין את גיבורת הסיפור, מעניין איך מרגישות כרגע הילדות כהות השיער.
נמשיך, היא נכנסת לבית שאיננו שלה, ולבינתיים אין מי שיזעק שזו השגת גבול.
נמשיך, אוכלת מהצלחת הראשונה, וגם כאן אין מי שיזעק שזה לא בסדר לאכול מה שלא שלך. וכשמשהו לא מסתדר לה עם החום של הדייסה המונחת לפניה, היא עוברת למקומות אחרים (רגע, ואם מדובר בחיק משפחה, האם כאן זה בסדר לעבור כסא כסא, צלחת צלחת ולהנות משל כולם?).
נמשיך, היא התעייפה והלכה לישון, ושוב במקום שאיננו מיועד לה.
ולבסוף היא נעלמה מבלי לומר מילה. ודווקא הדובים יצאו ממש בסדר, הם לא טרפו אותה על מעלליה.
כמה היתרים ניתנו פה? כמה דובים הכנסנו לראש של החמודים ששמעו את זה?
א. לגיטימי להיכנס לבית שאינו שלך.
ב. לגיטימי לאכול ממה שאחרים טרחו והכינו לעצמם. ועוד ועוד..
לעומתו הסיפור הבא על הרב לוי יצחק מבארדיצ'וב,
שהיה לו מרתף בביתו, אף אחד לא הורשה להיכנס למרתף הזה של הרב, עד יומו האחרון.
בעירו של הרב, היו כמה משפחות שניצלו בזכות אדם בעל מראה של איכר רוסי, עם מעיל וכובע שכמעט לא רואים את עיניו.
פעם זו משפחה ללא אמצעים לחימום הבית.
פעם זו משפחה שאיבדו את אחד ההורים.
על כל דלת כזאת דפק פעם האיש הזה, שכמעט לא רואים את עיניו, עם מעטפה ועזרה, ונעלם.
כשנפטר הרב, משפחתו נכנסה למרתף הסודי, והדבר היחיד שהיה בו: מעיל פרווה וכובע שמכסה גם את הפנים. וכולם הבינו שהיה זה הרב בעצמו שהסתובב במסווה של איכר רוסי אלמוני, ודאג לכל מחסור.
כמה תועלת יצאה לנו מהסיפור הזה לעומת הראשון? מיותר לענות..
פרשת השבוע פותחת במסר של יציאת מצרים: "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך, את אשר התעללתי במצרים".
הסיפור שאנחנו מעבירים מדור לדור, סיפור כזה שאתה בוחר לספר ולהעביר הלאה, כמה מסר עצמתי יש לו.
זה לא סתם שנגמרה העבדות שלנו והשתחררנו, זה צדק הסטורי.
מבחינתנו פשוט היה לצאת, בלי עשרת המכות. זה כבר נהדר.
אבל לא, אלו שהתעללו בנו בעבודות פרך והטביעו את ילדינו ביאור, שילמו על כך ביוקר.
ועל הצדק הזה אנחנו מספרים ומעבירים הלאה, לא רק כסיפור של היינו עבדים ויצאנו, אלא גם כמסר של: אל תחפש להשפיל ולרדות באחרים, הנה מה קרה למצריים.
יש כח גדול מאוד לסיפורים שאנו מעבירים לדורות הבאים: זה המסרים הסמויים של זהבה ושלושת הדובים, מול הרב לוי יצחק, ומול סיפור יציאת מצרים.
שבת שלום ומבורך!
זמני השבת:
הדלקת נרות משעה 16:02 עד 16:42
התפילה היום מחוץ לביה"כ בשעה 16:30
צאת השבת 17:30
הרב משה ניר פינטו, וחברי הוועד הדתי.
