משהו לשבת- פרשת בהר
לטווח ארוך
במדרש תנחומא (פרשת משפטים), מסופר על אונקלוס, אחיינו של הקיסר הרומאי אדריינוס.
הוא התעניין ביהדות ורצה לעלות לארץ ולהתגייר, אך כיצד יציג את הדברים מול דודו הקיסר?
" אני מעוניין לעזוב את הארמון לטובת עסקים ומסחר". כך נפתחה השיחה..
וכי חסר לך כסף? שאל הדוד הקיסר. תיגש לאוצרותיי וקח משם כל מה שתחפוץ.
"לא, אני בסה"כ רוצה להתערבב עם בני אדם, ורוצה ממך עצה בעסקים".
הדוד הקיסר נתן לו עצה: אם תראה מסחר שכרגע נמצא למטה, לך על זה, כי כנראה סופו לעלות ואתה תרוויח.
האחיין עלה לארץ, התגייר ולמד תורה, ובנוסף כתב פירוש על התורה.
וכאשר חזר אל דודו הקיסר, נדמיין לעצמנו עד כמה הדוד היה מאוכזב: מי השפיע עליך ככה? מי גרם לך להצטרף לעם היהודי?
החלטה גרועה כ"כ, היהודים נרדפים כל הזמן.
האחיין ענה: אתה הוא זה שנתת לי את העצה הגאונית: לחפש מה שנמצא למטה, מכיוון שסופו לעלות. שכחת?!
אז הלכתי על היהודים שנמצאים למטה, ולפי ההערכות שלך סופם לעלות.
מכאן להפטרה שנקרא השבת, מתוך ספר ירמיהו.
הנביא ירמיהו נמצא בבית הסוהר, אליו הושלך על ידי המלך והשרים, בעקבות נבואות החורבן אשר הביא בפניהם.
ומתוך בית הסוהר הוא מקבל ציווי אלוקי להיערך לקניית שדה מאת בן דודו, ולעשות זאת עם עדים ועל גבי הכתב.
ירמיהו עושה זאת כמובן, ואח"כ הוא שואל את הקב"ה: מדוע?
לכאורה זו השקעה גרועה, כי העיר עומדת ליפול לגמרי ביד הכשדים, ומעמד השדות לא יהיה שווה כלום.
אבל, חוץ מעיקרון כלכלי של השקעות ארוכות טווח, יש פה הסתכלות כללית על נבכי החיים:
מה שעכשיו למטה, לא בטוח שיישאר למטה. ומה שנמצא למעלה לא בטוח יישאר מוצלח ולמעלה.
עוד ייטעו כרמים, עוד יקנו שדות ויבנו בתים, אל תסתכל רק כאן ועכשיו.
וכי מה שעכשיו נראה תקוע, יישאר ככה לעולמים?!
את הכל יודע וצופה רק הקב"ה, שמסיים דבריו לירמיהו: "אני ה', הממני ייפלא כל דבר?".
שבת שלום ומבורך!
זמני השבת:
התפילה היום בשעה 18:30.
הדלקת נרות משעה 18:08 עד 19:10.
שחרית בשבת 7:30
לאחר התפילה נערוך קידוש ברחבת בית הכנסת, בשמחה והודיה על הולדת בתנו עטרת.
מנחה בשעה 19:30
צאת השבת 20:05.
הרב משה ניר פינטו, וחברי הוועד הדתי.
