הפסוק הכי מיוחד בתורה
לפי אחת הדעות שמובאות בתלמוד ירושלמי, בפרשתנו מופיע הפסוק הכי הכי מיוחד בתורה.
ומהו? אנו כבר סקרנים מאוד.
ובכן: " את הכבש אחד תעשה בבוקר, ואת הכבש השני תעשה בין הערבים". זהו הפסוק הכי מיוחד.
אז מה כל כך מרגש בפסוק הזה? ומהו המסר שלו בדורנו? הרי אין לנו בית מקדש ולא הקרבת קרבנות..
התשובה היא: יופיה של השגרה ה"משעממת לכאורה", על פני ריגושים חולפים.
הפסוק הזה מתאר עבודה יומיומית של בית המקדש, עבודה שגרתית וממש לא מרעננת. פתיחת היום עם כבש לקרבן תמיד, וסיום היום עם כבש לקרבן תמיד של בין הערביים.
בחגים למשל יש תוספות מעניינות, ואפילו בשבת יש את קרבן מוסף, עבודת אקסטרה המכניסה קצת עניין.
זה כמו מחפשי הריגושים בתחום המטבח, אשר מתנסים ויוצרים והולכים רחוק, אך בסוף חוזרים למנות המקוריות וה"משעממות".
או כמו המטיילים בעולם, שראו את פריז וגם את רומא (כלשון השיר), ועוד נופים עוצרי נשימה, אך לבסוף מבינים שאין כמו שגרה טובה פה בארץ ישראל.
לזוגות הצעירים שזכיתי להשיא אותם, אני נוהג לומר שחתונה היא אירוע מיוחד ומושקע. וכולם מחפשים תוספות מרעננות.. שחס וחלילה לא ייראה כמו חתונות של אחרים.
אך לבסוף לבסוף, העיקר הוא הבסיס. בטקס עצמו עם טבעת כדת משה וישראל, ממש כמו שעשו מתקופת משה רבינו, טקס "משעמם" כביכול, ולבסוף שוברים כוס להעלות את ירושלים על ראש שמחתנו, גם זה הליך שבשגרת החתונות כבר שנות אלפיים, וזה העיקר. ממש לא הזיקוקים של אחרי, ולא צילומי מגנטים וכו וכו.
ועוד עיקר גדול, שגרת החיים של אח"כ, כבוד הדדי ואכפתיות. שגרת יום יום בריאה, ולא הנופש של אחת ל..
זיכרו: "את הכבש אחד תעשה בבוקר, ואת הכבש השני תעשה בין הערביים"
שגרה טובה ובריאה, על פני ריגושים חולפים.
שבת שלום ומבורך!
זמני השבת:
התפילה בביה"כ בשעה 18:30.
הדלקת נרות משעה 18:24 עד 19:27
שחרית בשבת 7:30
מנחה 19:15
צאת השבת 20:19
בברכה לבשורות טובות, ישועות ונחמות.
הרב משה ניר פינטו, וחברי הוועד הדתי.
