תקרית דיפלומטית מביכה
יש כמה דרכים לשאול מישהו על גילו,
וזה משתנה לפי השפות, בתרגום מאנגלית זה יוצא: כמה מבוגר אתה? (how old are you).
ומספרדית: כמה שנים יש לך? (quanto anos tienes) ויש שיגידו שבכלל לא מנומס לשאול מישהו על גילו, בפרט אם הוא מבוגר.
שמעתי פעם אמא צעירה שמעירה לבנה: לא שואלים אנשים מבוגרים לגילם! כאשר הקטן הביך איש מבוגר שישב לידו ברכבת, כששאל: בן כמה אתה?
ועכשיו תראו כיצד שאל פרעה, וכיצד ענה לו יעקב אבינו. זה נשמע כמו שיחה סתמית של סקרנות, אבל זה הרבה מעבר לזה.
בפרשת השבוע מגיע יעקב בעצמו למצרים, עם כל משפחתו. לא לפני שיוסף מתוודע לאחיו ושולח אותם להביא את האבא, יעקב.
פרעה לא יכול להתאפק: "כמה ימי שני חייך", הוא שואל את יעקב בפגישתם.
רגע אתה מלך, ועוד במעצמה שנהנית משפע בזמן שיש רעב מסביב. וכעת שהגיע האבא של יוסף, זה שהציל את המעצמה שלך מהרעב, זה מה שמטריד אותך? מתאים יותר לילד קטן..
אבל לא, לימוד אמיתי יש כאן, לדעת כיצד יהודי מבוגר מסתכל על חייו, כאחד שעבר דבר או שניים.
ומתשובתו של יעקב לומדים הרבה, כי הוא לא עונה 130 וזהו.
יעקב מכניס כאן את תפיסת חייו.
בתרגום חופשי של הפסוקים: אני לא כזה מבוגר כמו שאני נראה, פשוט עברתי הרבה מאוד תלאות.
ועוד דבר הוא מוסיף, בהשוואה לאבותיי לא הספקתי הרבה.
וזהו, הוא מברך את פרעה והפגישה הסתיימה.
אבל המסר מועבר למלך מצרים, ונחתם בתורה לדורי דורות:
א. פחות חשוב כמה שנים עברת, יותר חשוב כיצד עברת..
ב. חשוב שתראה את עצמך כהמשך של הדורות הקודמים, ולמרות שיש לך תנאים טובים יותר מהם, לא תראה את עצמך כטוב יותר מהם.
ובכלל תהיה עסוק באיחולים טובים וברכות: "ויברך יעקב את פרעה".
שבת שלום ומבורך!
התפילות תתקיימנה במועדון הקהילתי, היום בשעה 16:15
בתפילת מנחה שלפני השבת נערוך אזכרת נשמות של כאלו שלא נודע יום פטירתם, בקביעת הרבנות הראשית לישראל ליום הקדיש הכללי.
הדלקת נרות משעה 15:41 עד 16:19.
שחרית בשבת 7:30.
מנחה 16:15
צאת השבת 17:15
הרב משה ניר פינטו, וחברי הוועד הדתי.
